האף של כלב הוא אחד האיברים החשובים בגופו של הכלב. חשיבותו נובעת מהמאפיינים אותו שהופכים אותו לבעל החיים המיוחד שהוא.
ראשית, האף הוא האיבר האחראי לחוש הריח של הכלב. חוש הריח הוא אחד החושים הראשונים שמתפתחים בגור מרגע לידתו. בעוד שבשבוע הראשון והשני לחיי הגור, עיניו עצומות ואזניו סגורות, חוש הריח שלו מסייע לו להתמצא במרחב ולהגיע בביטחה ובהצלחה אל פיטמת אימו.
חוש הריח של הכלב מבוסס על מאות מיליוני קולטני הריח הנמצאים באפו (לשם השוואה, לבני אדם רק מספר מיליונים בודדים של קולטני ריח) ועל אזור במוח שאחראי על קליטה, עיבוד ותרגום של הריחות, הגדול פי 40 מאזור זה במוחם של בני האדם. תנאים אלו מאפשרים לכלב להריח ריח ממרחק רב וכן שאריות ריח שנכחו במקום לפני מספר ימים. כמו כן, כלב יכול לאתר ריח מסויים מתוך בליל ריחות. תכונות אלו יכולות לסייע לו למצוא מזון, לזהות סכנה ולאתר את הטריטוריה שלו וחברי להקתו.
מעניין לדעת, שכאשר כלב נושם, האוויר נכנס דרך שני מסלולים – מסלול נשימתי רגיל, ומסלול הריח אליו נכנס חלק קטן מהאוויר. ועוד יותר מעניין הוא שכלבים מריחים גם בזמן השאיפה וגם בזמן הנשיפה.
הרטיבות באפו של הכלב מסייעת לו ללכוד חלקיקי ריח בצורה יעילה יותר ולשפר את יכולת ההרחה שלו. לכלבים, בדומה לכמה בעלי חיים אחרים, ישנו איבר הרחה נוסף המסייע להם בזיהוי של ריחות. האיבר הנמצא בעצם וומר, בין האף לפה, נקרא איבר יעקובסון והוא משמש את הכלבים, בין היתר, לצורך הרחת פרומונים - כימיקלים המופרשים מהגוף ומשפיעים על ההתנהגות החברתית והמינית (למשל ריח של נקבה מיוחמת שמושך זכרים).
חוש הריח משמש את הכלבים גם כדרך תקשורת והעברת מידע ומאפשר להם להכיר ולזהות כלבים, אנשים ובעלי חיים אחרים איתם הם באים במגע. דרך הריח, כלב מסוגל לקבל ולמסור מידע בנוגע למין, גיל, מצב בריאותי וכן, להבין ולהביע רגשות. כך הכלבים לומדים על העולם סביבם ומתקשרים בתוכו.
חשוב לציין שיעילות חוש הריח משתנה מכלב לכלב ותלויה גם בגזעו ובמבנה האף שלו. כך למשל, לכלבים עם אף פחוס חוש ריח מפותח פחות בהשוואה לכלבים עם אף ארוך. זה גם אחד הדברים שיקבעו את טיב התאמתו של הכלב לתפקידים מסוימים כמו גישוש וציד, בהם האף משמש ככלי העבודה העיקרי.
לא רק חוש הריח הוא שונה לכל כלב, אלא גם דפוס האף שלו שונה וייחודי לו. למעשה, טביעת האף של הכלב יכולה לשמש כפרט זיהוי אינדיווידואלי, ממש כמו טביעת האצבעות של בני האדם.
בעוד האף משמש להרחה ונשימה כמובן, הוא ממלא תפקיד נוסף בוויסות טמפרטורת הגוף של הכלב. אפו של הכלב מרושת בכלי דם המתרחבים ומתכווצים בהתאם לחום גופו ומאפשרים לו לשנות את טמפרטורת גופו לפי הצורך.
ללא כל ספק, האף של הכלב הוא איבר חשוב, ולו חלק נכבד בהפיכת הכלב ליצור המיוחד שהוא. מסיבה זו, בחרנו בדוגטרינה להשתמש באף של הכלב כסמל של בית הספר המחזק את האמונה שלנו בקיומו של קשר יוצא דופן ובלתי נפרד בין הכלב לאדם, בעיקר בכלבנות הטיפולית, בחשיבותם וחיוניותם של הכלבנים הטיפוליים בחייהם של הנעזרים בהם, ובטביעת האצבע המקצועית והאישית הייחודית של כל כלבן וכלבנית טיפולית.
כותבת המאמר היא מירב פזואלו שחר, פסיכותרפיסטית בהכשרה, מוסמכת לתואר שני בקרימינולוגיה, כלבנית טיפולית, מרצה ומדריכה, עומדת בראש בית הספר ללימודי כלבנות טיפולית - דוגטרינה.
